#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז. 1 מי שביקש ביצים מתרנגולת חיה והביאו לו משחוטה, ביצים שבאו מזכר והביאו לו מספנא מארעא, האם הוי מקח טעות ומאי קמ&quot;ל?	"הוי מקח טעות ומחזירים המקח. <p dir=""rtl"">קמ&quot;ל שלא אומרים שהוא מעונין לאכילה, ומה שאומר מחיה משום דצריבן, ומה שאומר מזכר משום שמינן טפי, ויתן לו רק את הביני ביני, קמ&quot;ל שהוי מקח טעות וחוזר כל המקח.</p>"	ביצה ז.		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ז. 2 השוחט את התרנגולת ומצא ביצים גמורות האם מותר לאכלם בחלב?<p dir=""rtl"">ביצים מעורות בגידים {שלל של ביצים} האם מותר לאכלם בחלב, והאם מטמאים בבית הבליעה? </p><p dir=""rtl"">(אשכול של ביצים מה הוא והאם מטמא?)</p>"	"ביצים גמורות - מותר לאכלם בחלב. <p dir=""rtl"">אם היו מעורות בגידים - ת&quot;ק מתיר לאכלם בחלב ובודאי אין מטמאים בבית הבליעה, ר' יעקב אוסר לאכלם בחלב ויתכן שאין זה אלא חומרא דרבנן אבל לענין טומאה לא יחמיר ויודה שטהור.</p><p dir=""rtl"">האוכל מהאשכול מטמא בבית הבליעה, לל&quot;ב רב יוסף הבין שהינו מה דתליא באשכול, וכר' יעקב שסבר שהם כעוף עצמו אף לענין טומאה, וא&quot;ל אביי ממאי, שיתכן שהכונה מהאשכול עצמו וקמ&quot;ל אף שיש שאינן אוכלים אותו אפ' הכי מטמא, כמו שהשמיענו גבי קורקבן ובני מעים.</p>"	ביצה ז.		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז. 3 השכים ביו&quot;ט ומצא ביצה בקינה של תרנגולת האם מותרת?	"אם לא בדק הקינה מבעוד יום - ודאי מותרת דאמרינן מאתמול נולדה.<p dir=""rtl"">בדק מבעוד יום - אם אין זכר במקום ששומעת קולו ביום {עד שישים בתים}, או אפ' יש רק יש נהר ואפ' יש מצרא: אסורה, שחישינן שמא נולדה בלילה מספנא דארעא, ולא תולים שיצאה רובה מבעוד יום שאין זה שכיח. אם יש זכר קרוב ששומעת קולו, ואף אם יש נהר אבל יש מברא: מותרת, דגמירי שאינה מטילה אלא רק מהזכר, וכל שתשמישו ביום {כתרנגולת} אינו מוליד אלא ביום ולכן אמרינן שלא בדק יפה ואף אם בדק יפה שמא יצאה רובו מבעוד יום וחזרה ונולדה ביו&quot;ט וכר' יוחנן שסבר שמותרת.</p>"	ביצה ז.		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז: 1 שום שחוק האם יש בו משום גילוי?	ואמר רבי יוסי בן שאול אמר רב האי תומא שחיקא סכנתא לגלויא .	ביצה ז:		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז: 2 מה השיעור לעבור בבל יראה ואיסור אכילת חמץ ושאור ומנין?	"לחיוב אכילה - לכו&quot;ע בכזית דפתח בשאור וסיים בחמץ (&quot;שאור לא ימצא בבתיכם כי כל האוכל מחמצת&quot;) ש&quot;מ שיעורם שווה.<p dir=""rtl"">לחיוב בל יראה - ב&quot;ש אומרים &quot;לא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבוליך&quot; אם חמץ נאסר למה נצרך לאסור שאור שחימוצו קשה, אלא ש&quot;מ אין שיעורם שווה ושאור בכזית וחמץ בככותבת. ב&quot;ה מקישים איסור בל יראה לאיסור אכילה ולכן סוברים שגם לענין זה שיעורם שווה, ואין ללמוד שאור מחמץ שבחמץ יש צד חמור שראוי לאכילה, וכן חמץ משאור אין ללמוד שחימוצו קשה, לכן נצרך לכתוב את שניהם ושניהם שיעורם בכזית.</p>"	ביצה ז:		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז: 3 האם מותר לשחוט לכתחילה חיה ועוף ביו&quot;ט, אם שחט האם יכול לכסות את דמו?	"ב&quot;ש אומרים: השוחט שבא להמלך אומרים לו שיכול לשחוט לכתחילה, לרבה דוקא אם כבר יש לו עפר ליתן למטה שאם לא שמא ימלך ולא ישחט, ולרב יוסף אפ' אין לו עפר יכול לחפור ליתן עפר למטה כדי שלא ימנע משמחת יו&quot;ט. לקמן ט: איתא שאף ב&quot;ש לא התירו אלא היכי דאיכא דקר נעוץ.<p dir=""rtl"">ב&quot;ה אומרים: אם אין לו עפר מבעוד יום לא ישחט לכתחילה, אבל אם שחט יכול לחפור בדקר ולכסות והוא שיש לו דקר נעוץ מבעוד יום ובאפר תיחוח שאינו עושה כתישה, ומה שעושה גומא אין בעיה כיון שאינו צריך לאפרה פטור עליה. אם יש לו עפר מוכן או אפר כירה יכול לשחוט לכתחילה.</p><p dir=""rtl"">[ע' לקמן ט: לדעת תוס' לר' יוחנן מוחלפת השיטה וב&quot;ה המתירים וב&quot;ש האוסרים, ולרש&quot;י אינה מוחלפת כאן אלא שם, ע&quot;ש כל הסוגיא]</p>"	ביצה ז:		ראשון
